כאשר טורניר ה-NCAA במרחק נגיעה, הטור השבוע הוא האחרון שיכתב בפורמט הקיים, ובשבוע הבא הטור יתמקד בלעדית בריקוד הגדול, עם סקירה קצרה של הקבוצות. בינתיים, היום נדבר על קבוצה שנלחמת, יורקת דם ומשתטחת על הרצפה בכל משחק, על חבורה לא יציבה לאחרונה מעיר המלאכים (שאין בה ווסטברוק אבל יש שם את הכפיל הטוב ביותר שלו) ועל קבוצה ממרכז המדינה שמתאפיינת ברצפים. לקראת סיום, נדבר על יום היסטורי שקרה השבוע וגם על יכולת המסירה של אחד הפרוספקטים הבכירים לדראפט.

ללא הקדמות נוספות: בואו נצלול לאקשן:

היחידה הלוחמת של יוסטון:

הקולג' של יוסטון קוגארס ידוע בתור ביתם של שלושה הול אוף פיימרס: אלווין הייז ז"ל, האקים אולג'ואן וקלייד דרקסלר (השניים האחרונים היו עמודי התווך של תקופת פי סלמה ג'אמה המפורסמת). עוד בוגרים יחסית מוכרים הם הגארדים דיימון ג'ונס וג'ונתן סימונס (עדיין לא מבין למה הספרס שחררו אותו). הישג השיא שלהם בטורניר הוא שני הפסדים בגמר (1983 ו-1984) ובעונה שעברה הגיעו לפיינל פור שם הפסידו לביילור שזכתה בגביע. הקוגארס נמצאים כרגע במקום הראשון בקונפרנס שלהם (AAC, לא להתבלבל עם ACC) במאזן 12-2 נהדר, הרבה תודות לסגנון המשחק הייחודי שלהם.

קואוץ' קלווין סמפסון רושם השנה את עונתו הטובה ביותר עם יוסטון, במאזן 23-4 כללי ועם שיטה הגנתית מופלאה. לפני שאני מרחיב על השיטה, קבלו את הדירוגים של יוסטון השנה בקטגוריות הגנתיות: 17 ברייטינג הגנתי (91.9), 1 באחוזי השדה של היריבה (36.8% מיקרוסקופיים), 5 באחוזים לשתיים של היריבה (42.3%), 21 באחוזים לשלוש של היריבה (29.6%) ובקצב משחק (שהיא קטגוריה נייטרלית- מושפעת משני הצדדים) היא במקום ה-315 (64.5 פוזשנים). פשוט אי אפשר לקנות סל מולם.

השיטה ההגנתית שלהם כוללת המון אלמנטים אגרסיביים, כלומר: מנסים לכפות איבודים ולצמצם את זריקות היריבה בטבעת, על חשבון זריקות פנויות מדאונטאון. אלמנטים כמו להביא טראפ בפיקנרול ועל השחקן עם הכדור בפוסט הם דוגמה טובה. בצד השני הם במקום השביעי במדינה בריבאונדים בהתקפה למשחק, ככה שכל משחק נגדם הוא מלחמה, בעיקר כשצוות האימון מורה להם להיות אגרסיביים. לכן הם מבצעים המון עבירות ששולחות את היריבה לנקודות קלות מהקו (זה הזמן לספר שאחוזי העונשין במדינה הם בשיא כל הזמנים, 71.6%). במלחמה כמובן אין מנצחים, רק עייפים וחבולים, אך היתרון שאני הכי אוהב בשיטה של יוסטון היא חוסר הקונבנציונליות שלה: סגנון המשחק הפיזי והאגרסיבי מוציא יריבות משיווי משקל: יוסטון באים מוכנים לקרב ומי שלא ברמת מלחמתיות ותחרותיות מתאימה, ימצא עצמו בבור. הרב שמעון (כלומר, טריי זריקה מחשידה) היה נותן בהם סימנים: קבוצת נגרים.

הגיע הזמן לפינה השבועית של ג'ורדן ספרבר, מוח הכדורסל המבריק, שהכין סרטון פנטסטי על ההתקפה של יוסטון בשנה שעברה. שווה לראות ולו רק בשביל לקבל מבט מבפנים לאימונים שלהם:

אחרי שהפוינט גארד המצטיין והגו טו גאי של הקבוצה, מרקוס סאסר, נפצע לאחר 12 משחקים בלבד, מישהו היה צריך להיכנס לנעליו. האיש הזה הוא קיילר אדוארדס (1.93 מטר, 88 ק"ג). הגארד הגיע לסיים את תקופתו במכללות ביוסטון לאחר 3 שנים אצל השכנה מטקסס טק. לעומת קבוצתו, אדוארדס לא יעיל בצד ההתקפי אך כן אגרסיבי בו, כשהוא לא מגיע אפילו ל-37% מהשדה, מפציץ כמעט 8 שלשות למשחק בפחות מ-34% וגם כשהוא מגיע לקו הוא קולע באחוז הממוצע השנה במדינה. יש לו יכולת מסירה סבירה עם כמעט 3 אסיסטים פר משחק והוא כן תורם בריבאונדים עם כמעט שישה למשחק, אך פחות זריקות יעשו לו רק טוב. נתן השנה משחקים לתפארת ווסטברוק כשהשליך 1/14 מהשדה או 2/15, שנותנים לו מקום בצמרת המירוץ של נגר העונה. יאמר לזכותו שהוא לא מתבייש ובסוף (אולי ביקום מקביל) הזריקות יכנסו והוא יביא הביתה ברינקס.

העוגנים של הקבוצה בקו הקדמי הם הסיניורים פביאן וויט (2.03 מטר, 102 ק"ג) וג'וש קרלטון (2.11 מטר, 108 ק"ג). וויט מחזיק ביכולת ריווח מצוינת לגבוה (40.4% מדאונטאון על 3.5 זריקות במשחק) אחרי שבעונות הקודמות בקושי זרק לשלוש כלל ובנוסף הוא מנפץ השנה את שיאי הקריירה שלו באסיסטים (1.4), חטיפות (1.1) וחסימות (1.6). הוא אכן קצת חזק על חלשים בשנתו החמישית בקמפוס וזה עוזר לו לתת בוסט לקריירה שלו. קרלטון הוא שחקן מטרה קלאסי בצבע, סנטר מסורתי שלוקח 6.6 ריבאונדים למשחק אך מחלק אותם כמעט שווה בשווה בין ההגנה להתקפה. גם הוא בשנתו החמישית לאחר ארבע שנים ביוקון, ויש לו את כל התכונות של גבוה רגיל: חוסם סביר (1.3 במשחק), קולע באחוזים גבוהים מהשדה (62%) ולא זורק לשלוש (למעשה הוא עומד על האחוזים הגבוהים ביותר לשלוש העונה במכללות, על זריקה אחת בלבד שכמובן קלע אותה, וזאת הזריקה היחידה שזרק בכל הקריירה מהטווח, אני מקווה בשבילו שקבוצה ללא סקאוטינג באירופה תוכל לעוט על הסטרץ' 5 הזה ולפתח אותו).

יוסטון לקחו משחק ביתי לא פשוט מול המאסטנגס של SMU בתוצאה 75-61 ונקמו בהם על ההפסד לפני שלושה שבועות. זה היה משחק יוסטוני קלאסי כשהקוגארס הצליחו לגרום לשוויון בריבאונדים שנפלו מתחת לסל היריב (17 ריבאונדי הגנה למפסידים, 17 ריבאונדי התקפה ליוסטון). וויט וקרלטון התחברו ל-40 נקודות עם 17 זכוכיות מהן 8 בהתקפה, בצד השני קנדריק דייויס הוביל עם 19 משלו. הקוגארס מסתכלים על כל קבוצות הקונפרנס מלמעלה במאזן 13-2, המאסטנגס במקום השני עם שני משחקים מאחור.

הכל יהיה בסדר בסוף, את תראי, אל איי:

הברואינס שמשחקים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס מאוד לא יציבים לאחרונה. הדבר מתבטא במאזן 4-4 בלבד בפברואר, כשעד לחודש זה הם החזיקו במאזן 16-2 נפלא אך התדרדרו למאזן של 20-6. זוהי אכזבה גדולה במיוחד לקולג' שמוביל את המדינה באליפויות מכללות עם 11, כולן חוץ מאחת הן על שמו של המאמן הגדול-מהחיים-עצמם ג'ון וודן ז"ל (מנחם יוכל לספר עליו טוב ממני). לאורך השנים יצאו מהמכללה אגדות כמו קארים כמובן, ביל וולטון, רג'י מילר וגם שחקני הווה מעולים כמו זאק לאבין, קווין לאב וג'רו הולידיי. בזווית הישראלית נציין את טי ג'יי ליף ויזם הנדל"ן כיום ג'ונה בולדן.

כבר בעונתו השנייה בקמפוס, מייק קרונין המאמן הנהדר הצליח להביא את יו.סי.אל.איי לפיינל פור של 2021. במעמד זה הקבוצה הפסידה במשחק צמוד ומהנה שייזכר לדורות בזכות באזר ביטר מהסרטים של אחד, ג'יילן סאגס. מייק בן ה-50 אימן בתחילת המילניום במארי סטייט הקטנה, אז עבר לסינסנטי שם עמד על הקווים במשך 13 עונות ובסוף העונה הנוכחית יסגור 3 שנים בלוס אנג'לס. הפרסונל שקרונין מחזיק בו כולל הרבה סייז, ולראיה כל השחקנים (חוץ מהרכז והשיער טייגר קמפבל) נעים בין 1.93 מטר ל-2.11 מטר. הגודל הזה נותן להם בסיס הגנתי מוצק ומוביל אותם למקום ה-9 במדינה בדירוג הגנתי עם 91 נקודות פר 100.

שחקן המפתח של הברואינס הוא ווינג ג'וניור בשם ג'וני ג'וזאנג (1.98 מטר, 95 ק"ג). הסקורר העילאי שנותן השנה עונה טובה ויעילה כמו בשנה שעברה (כבר אז היה יכול להיבחר איפשהו בסיבוב השני בדראפט). הוא יכול להתחמם מהר וזריקת הפול אפ שלו מהמיד ריינג' ומהשלוש היא בין הטובות במכללות. הוא גם קלעי יציב מתפיסה עם 36.7% מבחוץ שזה טוב מאוד בהתחשב בדרגת הקושי של זריקות אלו. הגנתית הוא לא תורם ויכולת המסירה שלו השנה היא זהה לשנה שעברה.בעתיד אולי יהיה גאנר מהספסל או שיגיע ליורוליג ויככב ביבשת הישנה. הפוטנציאל שכן יש לו הוא של קלעי גדול כשהוא בקביעות קולע 85% ומעלה מהקו, ואם יצליח לשפר ולהתמקד במשחקו ללא הכדור זה יעשה לו רק טוב לעתיד ובהווה יתן לשחקנים אחרים את מלאכת הובלת הכדור, כי יש בקבוצתו כמה שחקנים שתיאורטית יכולים לעשות זאת.

אחד מהם הוא עוד ווינג ג'וניור, חיימה האקז ג'וניור (1.98 מטר, 99 ק"ג). האקז הוא ווינג שבנוי מעולה פיזית, רחב מאוד ברוחב הכתפיים ומידות אלו נותנות לו יתרון בקרבת הטבעת, שם נחשב כמסיים טוב וגם שחקן אגרסיבי שסוחט יותר עבירות למשחק מג'וזאנג, אך בניגוד אליו הוא עומד על 70% מהקריירה מהעונשין. גם מהשלוש הזריקה שלו צריכה עבודה, כשבשנה שעברה סיים עם 39.4% מהטווח והשנה התרסק ל-27.8% פתטיים. אני כן אוהב את יכולת המסירה שלו, שחקן לא אנוכי שיודע למצוא את חבריו ומניע את הכדור. גם הנוכחות ההגנתית שלו ראויה לציון, יכול לשמור על 3 עמדות לפחות, מאוד פיזי כאמור, יכול לתרום בריבאונד ולקבל על עצמו תפקיד הגנתי יותר.

בצוות המסייע נמצא את הווינג הסיניור ג'ולס ברנארד (1.95 מטר, 92 ק"ג). הוא אחד מהמועמדים החזקים לפרס הקלינגון/נגר העונה/הווסטברוק העונתי, עם פחות מ-40% מהשדה ו-30% לשלוש, לכן לא כדאי לתת לו לשלוט בכדור כי כולם יודעים איך זה יגמר. טייגר קמפבל (1.80 מטר, 81 ק"ג) הוא רכז ג'וניור בגודל מיניאטורי שמחזיק ביכולת המסירה הטובה ביותר בקבוצה ושלא במפתיע מוביל אותם באסיסטים. קלעי טוב מאוד מבחוץ ופחות טוב כשמתקרבים לטבעת, כשמימדיו הקטנים מקשים עליו באיזור זה. בהגנה נותן עבודה כשהוא שם לחץ על הכדור וכופה איבודים/משחק לא מסודר של היריבה.

האכזבה הגדולה ביותר ברוסטר שמורה לווינג הפרשמן פייטון ווטסון (2.03 מטר, 90 ק"ג), שחקן ארוך שבנוי לתלפיות ודורג 8 במחזור שחקני התיכונים של השנה שעברה. ווטסון הוא השחקן האחרון ברוטציה של קרונין ועד עכשיו קלע 31 סלי שדה בלבד ב-24 משחקים, ברובם הוא מיובש על הספסל ובקושי משחק. מבחירת לוטרי פוטנציאלית השנה הסטטוס שלו עשה פארקור לאחור ועכשיו יהיה לו מזל אם ילקח בסיבוב הראשון בשנה הבאה. הוא לא מסוגל לקנות סל מכל הטווחים ובקיצור נמרץ, הוא לא נראה בשל לתרום בכלל עכשיו. אולי מעבר למכללה קטנה יותר יעשה לו טוב במקום להמשיך במכללה המעוטרת ביותר בהיסטוריה.

בשבת הברואינס לא שבתו (את זה הנוצרים עושים בראשון) וניצחו בחוץ את אורגון סטייט בתוצאה 94-55 כשאת מירב הנזק הם גורמים במחצית השנייה של המשחק. כמו ברוב הניצחונות הגדולים, חלוקת עבודה מאוזנת בהתקפה הובילה אותם לניצחון: קמפבל עם 20 נקודות, 5 פינוקים, האקז עם 17, ברנארד עם 16 והביג מן קודי ריילי עם 13. פייטון ווטסון המשיך לאכזב עם נקודה בודדת. אצל הביברס, מוריס קאלו בלט עם 13 נק' מסכנות. יו.סי.אל.איי במקום השלישי בקונפרנס, במרחק משחק מהמקום השני ובמאזן 13-5, אורגון סטייט המסכנים במקום האחרון עם ניצחון בודד כנגד 16 הפסדים, רובם משפילים.

אי של אי יציבות מתמשך:

הקבוצה הכי יציבה בחוסר יציבותה השנה מגיעה ממרכז ארה"ב. הארקנסו רייזורבאקס מגיעים מהקולג' בשם ארקנסו, על שם המדינה כמובן. מיוצאיו הבולטים: ג'ו ג'ונסון, סידני "דה סקוויד" מונקריף, פטריק "כלבת" בברלי ובובי "הערס" פורטיס. בין היוצאים האחרונים נזכיר את דניאל גאפורד הסולידי ואת הרוקי המעניין מוזס מודי. עוד בוגר מפורסם התפוצץ כאן בבני הרצליה (אותם אני אוהד בארץ) בשנה שעברה, אחד בשם קוטי קלארק שעשה כאן סטטיסטיקות שלא מהעולם הזה.

האיש שמנהל אותם על הקווים ובאימונים הוא אריק מאסלמן, מאמן מבוגר (57) אך בעל ניסיון מועט כמאמן ראשי בדיוויז'ן 1. הוא התחיל לאמן מכללות ב-2016 כשהתמנה למשרת מאמן נבאדה וולף פאק, שם הגיע לסוויט 16 לפני ארבע שנים וסיים את תפקידו שנה אחר כך. מאז ועד היום הוא מתווה את דרך הרייזורבאקס, כשבטורניר המכללות היחיד שאימן אותם הם הפסידו לאלופה שבדרך מביילור באליט 8 (כלומר, רבע הגמר). השנה דורגו 16 בדירוג פתיחת העונה, והספיקו בתחילתה לעלות למקום העשירי, אבל אז דברים מוזרים התחילו לקרות ובמשך 8 שבועות הם מצאו את עצמם מחוץ לטופ 25 עד שלאחרונה חזרו אליו וכיום (רביעי) הם יושבים בנוחות במקום ה-14 בשוויון עם יוסטון (אותו מספר קולות).

הדברים המוזרים הללו מתייחסים להפסדים. והרבה מהם. אפשר לחלק את העונה של ארקנסו לשלושה חלקים: הראשון הסתיים במאזן 9-0 נקי מהפסדים עד תחילת דצמבר, השני נמשך מאמצע דצמבר עד תחילת ינואר שם התרסקו למאזן 5-1 שלילי עם הפסדים בשלל הפרשים והחלק השלישי נמשך מאז ועד היום עם שליטה דומיננטית ומאזן 12-1 חלומי כשההפסד היחיד מגיע מידיהם של אלבמה לפני שבוע וחצי וגם הוא בנקודה בלבד.

כמו שאמרתי באחד הפוסטים הקודמים, אני מאוד אוהב את ליגת המכללות כי שם מוצאים שחקנים שמככבים בכל הצורות והגדלים. למשל ג'יי די נואטה (1.85 מטר, 88 ק"ג), הרכז הפותח והשחקן ההתקפי המרכזי. הסיניור חילק את הקריירה שלו בקולג'ים שווה בשווה בין ג'קסונוויל לארקנסו. השנה הזו היא הטובה ביותר שלו בסטטיסטיקה ההגנתית כשהוא נותן 0.6 חסימות למשחק (לרכז נמוך זה מעולה), ו-2.3 חטיפות למשחק, מקום 16 במדינה. בצד השני, הוא רושם שיא קריירה בנקודות למשחק (18.9 כאלו) אך באחוזים לא משהו מרחוק (32.4%) ובתוך הקשת הוא סביר אך לא משהו לרשום עליו הביתה. היעילות שלו מובילה לכך שהאופנסיב רייטינג של ארקנסו נופל 6.5 נקודות כשהוא על המגרש והדבר שקול לירידה מהמקום ה-59 ל-162 במדינה.

השחקן שמשלים אותו בקו הקדמי הוא הסנטר ג'יילין וויליאמס (2.08 מטר, 111 ק"ג, לא הוויליאמס היחיד שהוא סנטר שמועמד לדראפט השנה). כמו מארק מדיוק, גם הוא סופמור ששיפר את משחקו בצורה ניכרת השנה, בעיקר על יכולת המסירה הנהדרת שלו לעמדה: הוא שחקן שאוהב למצוא את חבריו ויכול לבצע מסירות מתוחכמות יותר כמו במצבים של הגלגול הקצר (שורט רול) וכך להשלים מעולה גארד מושך אש כמו נואטה. בהגנה הוא סנטר מובילי יחסית שמצטיין בהגנה על הטבעת ובפוסט ואף סוחט עבירות תוקף. כמו כן, ההגנה של הרייזורבאקס משתפרת ממקום 13 למקום השלישי במדינה כשהוא מאייש את הצבע. בהתקפה, חוץ מיכולת המסירה, הוא מסיים בצבע וזורק לשלוש קצת, לא בהצלחה מרובה או בווליום גבוה, אך הקליעה מהעונשין (קצת יותר מ-70%) מלמדת על פוטנציאל מסוים לרווח את המשחק.

בשבת בלילה הקבוצה שוב ניצחה מכללת דם כחול בבית, הפעם זו הייתה קנטאקי שמעדה והפסידה במשחק צמוד 75-73. נואטה נתן את הטון עם הצגה של 30 חיצים ו-8 בונבונים לכל דורש וג'יילין הוסיף 16, 3/4 מזה בקרשים, וגם 2 חסימות וחטיפות. את המפסידה הובילו צ'יבווה הרחב והעצום עם 30 משלו בתוספת 3/5 מזה בריבאונדים עם 3 חסימות, וויהלר (5 פינוקים) וברוקס (5 זכוכיות) הוסיפו 14 כ"א. ארקנסו השתוותה לקנטאקי במקום השני בקונפרנס (SEC) עם מאזן 12-4, מרחק משחק מאובורן.

בונוס: לא היה כדבר הזה

ה-26.2, כלומר שבת האחרונה, הייתה יום שפשוט אי אפשר להאמין לו: המדורגות 1-9 כולן שיחקו (חוץ מהמדורגת 8, וילאנובה). רק אחת מהן ניצחה! (על המנצחת תקראו בהמשך)

אני לא יודע לחשב את ההסתברות שדבר כזה יקרה, לא בטוח שמישהו כן, אז תחשבו על מספר ממש ממש קטן בחזקת מספר ממש ממש גדול. אחת אחרי השנייה קרסו המדורגות, כשגונזאגה התחילה את רעידת האדמה כשהפסידה בחוץ לסיינט מארי (קליפורניה), 67-57. האכזבה הגדולה הייתה צ'ט וטימי עם 12 נקודות יחד, כשנמבהארד וראסיר בולטון צריכים לשחק את כל המשחק רק כדי להפסיד למדורגת 23 במדינה. למזלם הם נשארו במקום הראשון גם בדירוג החדש (שיצא ביום שני כרגיל)

לאחר מכן, אריזונה שעלתה למקום השני דאגה לצנן במהרה את ההתלהבות כשהפסידה לקולורדו בופאלוס , 79-63. הווילדקאטס איבדו 16 כדורים, פי 2 מיריבתם ובערב שבו קריסה, הגלו גאי דיילן טרי וקולוקו קולעים 14 ביחד, קשה מאוד לנצח. גם הם נשארו במקומם לאחר שהערפל התפזר והדירוג נחשף.

שלישית קרסה אובורן שהחליפה מקומות עם אריזונה בדירוג האחרון. היא נפלה לרגלי טנסי (17) עם 67-62 צמוד. בדקה האחרונה מהלך שלשה ועבירה של מי אם לא ג'בארי סמית' הוריד את ההפרש לשלוש אבל ההגנה של הטייגרס לא הצליחה לייצר מספיק סטופים ואיבדה את המשחק. משחקים טובים מאוד של קיי דיי ג'ונסון וסמית' טורפדו ע"י 17 נקודות מגרין, פלאניגן וקסלר יחד כשכל ארבעת השחקנים האחרים שטעמו פרקט לא קלעו כלל. אובורן קיבלה את מה שמגיע לה ונפלה שני מקומות אחורה ברשימה היישר למקום החמישי.

גם החבורה הסימפטית של פרדו נפלה אצל המישיגן סטייט ספארטנס. 68-65 במשחק צמוד. הפעם נאיר את הזרקור על חלוקת הנקודות של הירוקים, כששת השחקנים המובילים קלעו 13,12,11,11,8 ו-8 בהתאמה. הוביל אותם בראון ומקס כריסטי קלע 2 פחות ממנו. לרוע המזל של הבוילרמייקרס, הם חוו את ההתרסקות הגדולה ביותר השבוע מבין המדורגות וכעת הם מאיישים את המקום השמיני.

ההפסד הכי מובן היה הפסד חוץ של קנזס לביילור (אתם לא מבינים כמה מספק לרשום את המשפט הזה כאוהד). אני אוהב את האופטימיות והאנרגיות החיוביות אחרי ניצחון שלנו אז נפרגן לפלו ת'אמבה עם 18 נק' וחצי בקרשים, סוהאן שעולה מהספסל עם 17 פלוס 5 קרשים משלו, פלאגלר (6 קרשים בעצמו) ואקינג'ו (6 פינוקים להבדיל) הוסיפו 13 ו-12 בהתאמה. קנזס הלכה מקום אחד אחורה למקום השישי, ביילור הייתה המרוויחה הגדולה של אירועי השבת ונתנה קפיצת צפרדע של 7 מקומות קדימה וכעת מסתכלת על כולן מלמעלה חוץ משתי הראשונות.

המסמר האחרון בארון המדורגות גבוה הגיע במשחק של קנטאקי בארקנסו, שסופו כבר ידוע לנו. אני מציע לתת מבט נוסף על כמה זעיר הסיכוי שמדורגת גבוהה תפסיד, ותכפילו את זה פי אינסוף. לפעמים ההיסטוריה לא נמצאת בעמודים הראשונים בעיתון או בתחילת הפיד באינסטגרם, אלא צריך לגלול קצת יותר למטה ולגלות את הפלא שבצירופי המקרים הרנדומליים שמשקשקים את הטופ 10 במדינה.

נמשיך עתה למדורגת הגבוהה ביותר שניצחה בשבת:

בונוס+: פליימייקינג פאולו:

בשבת דיוק (7) השיגה עוד ניצחון לעונת ההתאוששות (ממה שלא הלך שם ב-2021 המזוויעה שהסתיימה ללא העפלה לטורניר לרפואה) שלה, כשמחצה בחוץ את סירקיוז אורנג' של קואוץ' ג'ים בוהיים, 97-74. הבלו דווילס קלעו 15/32 מדאונטאון והשוו שיא עונתי בשלשות כשהם מתעללים בכל המשחק בהגנה האזורית המפורסמת של בוהיים שמשחק איתה כמעט תמיד. השמירה האיזורית של האורנג' היא בפורמט של 3 לפנים, 2 מאחור, מה שיוצר רווח בדיוק במרכז הצבע, אותו ניצל הפורוורד פאולו באנקרו למסירות נפלאות בחללים צרים לחברו שהוזכר קודם, מארק וויליאמס. בעצם כל שחקני דיוק היו במצב רוח למסור, מה שהוביל לשיא עונתי של 26 אסיסטים. הפינוקים של פאולו היוו חלק משמעותי מהסקורינג של מארק, כשהוא מסיים עם שיא קריירה בנקודות (28 ו-12 קרשים) ופאולו עם שיא קריירה בבישולים (9, 5 מהם לוויליאמס) וצירף להם 21 נקודות.למטה מצורף הסרטון של הפעולות של וויליאמס, ואתם תשימו לב בדייקנות לבאנקרו שממשיך לשדרג את יכולת המסירה שלו לאורך השנה:

בונוס++: המשחק המרכזי+אליפות הביג 10+דרמת ענק:

לפני שהשמש זרחה היום בבוקר, פגשה פרדו השמינית את ויסקונסין העשירית למשחק המרכזי, בו המדורגת נמוך יותר ניצחה בדרמה ענקית בסיום: שלשה מדהימה של דייויס הגדילה את היתרון האדום עמוק בדקה האחרונה, אך הוא דרך על הקו והיתרון שלהם הוא רק 3. לאחר כמה שניות והחטאת עונשין של הבאדג'רס, אייבי לקח את העניינים לידיים ושם בומבה ממרחק אחרי שהכדורים מיאנו להיכנס לו בכל המשחק ואנחנו בשוויון, 67 לכל. הכדור האחרון לא הלך לג'וני דייויס, הוא הלך לגארד פרשמן (!) בשם צ'אקי הפבורן, שקבר עם הלוח שלשת סייד סטפ 2 שניות לסיום ושם את ויסקונסין ביתרון. בזמן שנותר טרביון וויליאמס ניסה למסור על כל המגרש אך מסירתו נחטפה והעבודה הושלמה: הויסקונסין באדג'רס ניצחה את הביג 10 העונה!. את השמחים והחוגגים הוביל טיילר ווהל עם 19 נק' ו-5 גניבות, הפבורן במשחק פריצה לתודעה עם 17 משלו כולל הקליעה המכריעה להשלים אותו ג'וני דייויס עם 16 וחצי בקרש. הבוילרמייקרס ילכו להתחמם לקראת הטורניר המתקרב כשהיום הובילו אותם ג'יידן אייבי חסר המורא עם 22, 5 ו-5 בקטגוריות המסורתיות והעוג זאק אידי עם 17 ו-9 זכוכיות.

פינת הופעת השבוע:

ההופעה המרשימה ביותר של השבוע שייכת לביג מן הכישרוני מקנטאקי ווילדקאטס, הלוא הוא אוסקר צ'יבווה הגדול. השחקן, המוביל את הליגה בריבאונדים, תפס 18 מהם (8 בהתקפה!) לבדו נגד ארקנסו בשבת, אליהם הוסיף 30 נקודות עצומות (13/17 מהשדה, 4/7 מהעונשין) ולקינוח 2 פינוקים, חטיפה ושלושה גגות. הוא טחן את וויליאמס ושות' מתחת לסלים, בהגנה ובהתקפה בסגנון הפיזי הייחודי לו. פלא של שרירים, מלחמה ועוצמה:

מבט לשבוע הבא:

בשבוע הבא הפורמט של הטור ישתנה. סקירת הקבוצות כמו שאנחנו מכירים אותה מופיעה כיום בפעם האחרונה עם סיום משחקי הקונפרנס בימים הקרובים, כשברביעי הבא נתחיל להתכונן לריקוד הגדול עצמו. ניתן עוד מבט בכל הקבוצות שהכרנו עד עתה, ונעריך את הסיכויים שלהן להגיע רחוק בטורניר. איזה קולג'ים יכולים להיות סיפורי סינדרלה השנה? מי תמצא את עצמה פורשת לדוקים מוקדם? האם תהיה לנו אלופה חדשה (בבקשה לא)? התשובות, או לפחות תחזיות, בשבוע הבא.